גילוי אליהו

ההצגה היא ניסיון להעלות באוב את רעידת האדמה של מלחמת יום הכיפורים, ובפרספקטיבה של זמן לנסות לחדור אל הרעד האישי ולשאול את השאלות המוסריות שמבצבצות מבעד.
היצירה הבימתית מתבססת על רצף סיפורי של דובר שמתבונן באירועי מלחמה, ומציב תנאים ליצירת תמונות של הווה בימתי. הדובר נע במציאות מפורקת. שברי דברים שאיבדו את ההקשרים הרגילים שלהם. תחושה זו מובילה את הגישה הבימתית – ניסיון לפירוק ובחינה מחדש של החלקיקים שמרכיבים את המלחמה: המילים, הדימויים, הפחד, החיפוי עליו, הריצה, הרוח, החיפוש אחר נחמה. על הבמה נרקמות תמונות בימתיות בהן נוצר כל פעם בסימון קל וחופשי אזור פעולה. התמונות מצטיירות ונמחקות כל פעם מחדש. כמו ציור על חול. כמו פרקים בספר. בהדרגה, המחיקה חדלה להיות אפשרית, והתמונות מצטברות האחת על גבי השניה לשכבות של מציאות.
תהליך ההצגה משקף את עמדת המתבונן: דובר הסיפור מתחיל כמשקיף מהצד. מתעד. בוחן, בודק. בהדרגה הוא עצמו נשאב אל עומק האימה. אל מקום האינטימיות של האדם בינו לבין פגיעותו. אל קו הגבול הדקיק שבין החיים לבין המוות.

על המוסיקה בהצגה – אורי דרומר:
מוסיקה חיה המנוגנת על ידי כלים לא קונבנציונאליים, שנבנו במיוחד. כלי מיתר, הקשה וכלי נשיפה אשר הנגינה בהם מבוצעת על ידי זרמי אש חמים וזרמי אוויר. הסאונד, משליט סדר, קובע גורלות, עוטף את ההצגה ומוביל אותה למקומות נסתרים, אי־מילוליים. זוהי מרקחה של צלילים ההופכים לחלק בלתי נפרד מגופו של היוצר.

ההצגה זכתה בפרס הראשון בפסטיבל עכו 2001. מנימוקי חבר השופטים:
"הפרוזה העמוקה והמורכבת של ס. יזהר הופכת בידיה של הבימאית רות קנר להצגה מרתקת בעלת שפה תיאטרונית ייחודית ורבת השראה. בימוי מבריק רגיש ומדוקדק, עבודת שחקנים נוגעת ומתמסרת, עיצוב במה תאורה ומוסיקה כולם חוברים יחדיו לשלמות אחת בעלת אמירה חודרת ומטלטלת".

"ההצגה פעלה עלי כמכת ברק…תזמור בימתי מקורי ומלא דימיון…ההצגה צועקת במקום שהמילים נגמרות…עבודת צוות מושלמת" / אליקים ירון, מעריב >>

"עוצמתה וייחודה של "גילוי אליהו" היא כזאת שאין ממש רצון לראות משהו אחר אחריו" / מיכאל הנדלזלץ, הארץ >>

"זוהי חוויה תיאטרונית מסעירה… זוהי עבודה יוצאת מן הכלל, במובן המלא והעמוק של הביטוי" / איתן בר יוסף, העיר ת"א >>

"הצגה רבת דמיון ומצמררת שהופכת למסע הזוי, ונוגע ללב לעבר איזו אמת חמקמקה… הצגה כואבת, מצמררת ולצערנו, רלוונטית להדהים" / שי בר־יעקב, ידיעות אחרונות >>

"עיבוד בימתי מבריק… הפקת מופת… בימוי שמדביק את הצופה לכסא ולא נותן מנוח או מפלט…חן שמחבק אותך באימה…" / מרב יודילוביץ'. תרבות YNET

"הטקסט עפ"י ס. יזהר קומוניקטיבי מאד, והזיכרונות של מלחמת יום כיפור הותירו חלק מהצופים משתנקים ואדומי עיניים. הקבוצה עובדת היטב כאנסמבל, מוסיקה (מצוינת) ואביזרים היוצרים שפת תיאטרון עשירה. קשה לומר על הצגה שמותירה חוויה רגשית כה חזקה שהיא "תענוג", אך זה מה שהיא חכו ותראו" / שוש אביגל, IOL