בשורות נעימות ומשיבות נפש

עבודה בימתית מאת נעמי יואלי
בשיתוף עם שחקני קבוצת התיאטרון:

טלי קרק, שירלי גל-שגב, רונן בבלוקי, עדי מאירוביץ'
מוסיקה: יוסי מר חיים
תפיסת חלל: הדס עפרת
תרגום מפולנית ומיידיש: לילה הולצמן
תחקיר והקדמות למכתבים: אורי יואלי
הדרכה קולית: מיכל אופנהיים
סדנת תנועה: שלי פלמון
ביגוד: שירלי גל-שגב
עין שלישית: מרית בן ישראל
ליווי אמנותי: רות קנר

 


ערימה של גלויות ומכתבים מונחים לייבוש,
כשהדיו הכחולה בה נכתבו מרוחה על גבי הדפים המצהיבים.
מתברר שאלה מכתבים מהבית, שנשלחו מפולין לבן המשפחה בפלסטינה
ונשמרו בארון בו עוברת צנרת האמבטיה.
הקריאה הבימתית מפענחת את הדיו הנסתרת של המכתבים הגנוזים

ומזמנת יותר מהצצה אל היסטוריה פרטית של משפחה אחת.

 

"אחי היקר,
תודה לבבית בעד התענוג שאתה מנחיל לי מדי פעם בכתבך אלי.
מצידי אין חדשות אך באתי הפעם לבשרך בשורות נעימות ומשיבות נפש.
השנה בגננו צומחים דובדבנים ואחרי ימים מספר יהיו בשלים וראויים לאכילה ואנחנו נהיה נהנים מפרי גננו.
רק דבר אחד מצערני וכמעט עגמת נפש, שאתה לא תוכל להנות מפרי גנך, כי ריחוק המקום גורם.

גומרת אני את המכתב ומברכת אותך בברכות מאליפות,
זיסל."  מכתב בעברית מפולין לפלסטינה, נכתב על ידי האחות הצעירה, זוניה, אפריל 1936

מן העתונות >>