רות קנר: ביוגרפיה

רות קנר

נולדה בחיפה בשנת 1955. כנערה השתתפה בסדנאות משחק בתיאטרון צוותא ובבית צבי ובגיל 16 שיחקה בסניף התל אביבי של התיאטרון הניו יורקי La Mama. בצבא שירתה בתיאטרון צה"ל.
קנר למדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. היא השלימה תואר ראשון במשחק (1983) ותואר שני בבימוי בהצטיינות (1994). חלק מהתואר הראשון למדה באוניברסיטת ניו יורק, ובמקביל ללימודיה השתתפה בסדנאות של קבוצת Performing Garage בניו יורק, שיחקה בתיאטרון המחתרתי Theater of Light and Shadow וגם יצרה בו את ההצגה מחזור המים. עם שובה לארץ שיחקה בהצגה אור ישר, אור חוזר, (בבימוי חנן שניר, תיאטרון הקאמרי) ובהצגה אחרון הפועלים (בבימוי נולה צ'לטון, תיאטרון בית לסין). בשנות ה־80 השתתפה כיוצרת ושחקנית בקבוצת תיאטרון עצמאית ויצרה עם חברות הקבוצה את ההצגות אגדות המלך שלמה, חיות, קטעים וים.
בשנות התשעים ביימה, בין השאר, את ההצגות ערב ובוקר מאת י.ח. ברנר, לילות לבנים לפי דוסטויבסקי, השתיקה לפי אינגמר ברגמן, הברווזון המכוער לפי אנדרסן, נוטות החסד מאת אייסכילוס, האופרה המדיום מאת מנוטי, ואת ההצגה ורק לזאת לא נשאר.
משנת 1990 מלמדת בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. כיום היא בדרגת פרופסור מן המניין. לימדה גם בבית הספר לתיאטרון חזותי בירושלים, באקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה הפתוחה ובסדנאות בארץ ובעולם.
ב־1998 הקימה את קבוצת תיאטרון רות קנר. מלבד עבודתה הקבועה עם הקבוצה, ביימה את המופע ילדות עם הזמרת יהודית רביץ (2002), ואת המופע Signals עם אמנית הקול ויקטוריה חנה (2005). במקביל, מאז 2005, מביימת ומקיימת סדנאות באופן קבוע בתיאטרון קאי בטוקיו.

 קנר היא יוצרת תיאטרון שפיתחה במהלך השנים שפת במה נסיונית, ייחודית ופורצת דרך. יצירותיה מתאפיינות בחקירה נסיונית של טכניקות בימתיות, בפיתוח טכניקות ייחודיות של תיאטרון סיפור ותנועה ובעיבודים בימתיים חדשניים של טקסטים ספרותיים ודוקומנטריים.

 יצירותיה של קנר זכו להערכה רבה בארץ ובעולם והיא זכתה בפרסים רבים:
פרס מרגלית לאמנויות הבמה על בימוי ההצגה אצל הים (2007)
פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב־יפו על מכלול עבודתה של רות קנר כיוצרת תיאטרון (2006)
פרס הבימוי מקרן לנדאו לאמנויות הבמה (השייכת למפעל הפיס) (2005)
פרס ההצגה הטובה ביותר על גילוי אליהו, פסטיבל עכו (2001)
על איימוס – פרס ההצגה הטובה ביותר, פרס הבמאי ופרס השחקנית (טלי קרק), פסטיבל עכו (1999)
פרס היצירה בתיאטרון הפרינג' על שם משה שטרנפלד מטעם עיריית תל אביב־יפו

 

רשימת יצירות

2015      SNOWY NIGHT בתיאטרון PENGHAO, הפסטיבל הבינלאומי לאמנויות הבמה בייג'ינג 2015
2015      MATKA לפי מחזה מאת ויטקייביץ' בפסטיבל תדיאוש קנטור, טוקיו.
2015      שעת הגלגול עמותת עלילה מקומית, קבוצת התיאטרון.
2014      מחברת העברית וסיפורים אחרים מאת פרנץ קפקא, קבוצת התיאטרון.
2012      הדרך לשמה, סיפורים לילדים מאת: דליה רביקוביץ', ח.נ. ביאליק, פניה ברגשטיין, אברהם שלונסקי ושלמה אריאל,                        קבוצת התיאטרון.
2011      מעוף היונה; לפי יובל שמעוני, קבוצת התיאטרון.
2010      Sakura No Sono Nipon; מאת יוקו טוואדה, בהשראת גן הדובדבנים מאת צ'כוב. תיאטרון קאי, טוקיו.
2009      האומר כן/האומר לא; לפי ברטולט ברכט, קבוצת התיאטרון 
2008      פרשות רצח; לפי מנפרד פרנקה, במרכז סוזן דלל ובוורוצלב, פולין. ב־2009: סיבוב הופעות בניו יורק.
2007      Eumenides; לפי אייסכילוס, תיאטרון קאי, טוקיו.
2006      געל; קבוצת התיאטרון.
2005      אצל הים; לפי ס. יזהר, קבוצת התיאטרון.
2005      Signals; בביצוע אמנית הקול ויקטוריה חנה, בתיאטרון הקיצ'ן (KitchenTheater) בניו יורק.
2005     Kimotama Oka (אמא קוראז'), ברטולט ברכט, בביצוע תיאטרון קאי בטוקיו. ב-2007 סיבוב הופעות ביפן. 
2004      דיוניסוס בסנטר; לפי ספרה של תמר ברגר, בשיתוף אבנר בן־עמוס ובוגרי החוג לתיאטרון של
              אוניברסיטת תל אביב, הופעות בפסטיבל עכו ובמרכז סוזן דלל.
2003      מתרחצות; נכתב ובוים על ידי רות קנר, בשיתוף רקדניות מלהקת המחול בת-שבע.
2003      Callings; תיאטרון מוזיקלי, בביצוע מריאנה סדובסקה וויקטוריה חנה. JCC מנהטן, ניו יורק.
2002      ילדות; בשיתוף ובביצוע יהודית רביץ, פסטיבל הפסנתר, תל אביב.
2001      גילוי אליהו; לפי ס. יזהר, פסטיבל עכו.
2000      צריף קטן; שירים של לאה גולדברג, תיאטרון החאן ירושלים, מוזיקה: דורי פרנס, משחק: דורון תבורי.
2000      Out of Hamlet; לפי שייקספיר, החוג לאמנות התיאטרון של אוניברסיטת תל אביב.
2000     קמתי אני לפתוח, בביצוע אמנית הקול ויקטוריה חנה, הזירה הבינתחומית, תיאטרון ירושלים.
1999      איימוס; לפי סיפור של משה יזרעאלי, פסטיבל עכו.
1999      המדיום; אופרה מאת מנוטי, בניצוח אורי לשמן, האקדמיה למוזיקה, אוניברסיטת תל אביב.
1998      ורק לזאת לא נשאר; הצגה על אוכל. בשיתוף ובביצוע שירלי גל־שגב וטלי קרק. תיאטרון הפרינג'.
1997      אורחים לי בחלון; תיאטרון מוזיקלי, אנסמבל שירולי.
1996      הברווזון המכוער; לפי אנדרסן, עיבוד: שלמה אריאל. תיאטרון אורנה פורת לילדים ונוער.
1996      נוטות החסד; לפי אייסכילוס, אוניברסיטת תל אביב, פסטיבל "סלוניקי – בירת התרבות של אירופה".
1995      ערב ובוקר; לפי י.ח. ברנר, פסטיבל עכו.
1994      אמפיטריון; לפי פלאוטוס, החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
1993      Art Art Art; בהשראת ציור של רוי ליכטנשטיין, מופע מיוחד באכסדרה של מוזיאון תל אביב.
1993      פולחן חורף; לפי דן צלקה, החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
1992      השתיקה; לפי אינגמר ברגמן, החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
1992      עיר שדים ומלאכים; מאת אילן שיינפלד, חניתה הפקות.
1991      דוד ויהונתן; לפי הסיפור המקראי, החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
1990      לילות לבנים; לפי דוסטויבסקי, הצגה אורחת בפסטיבל עכו.
1988      קטעים; בשיתוף עם מיקה דני ונועה לב. טדי הפקות.
1985      על מבנה האטום; בשיתוף עם מחלקת התיאטרון של סמינר הקיבוצים. טדי הפקות.
1984      שירי קדיה מולודובסקי; תיאטרון המסכה.
1984      אגדות המלך שלמה; לפי חיים נחמן ביאליק, בשיתוף עם מיקה דני, נועה לב, עופר שלחין. טדי הפקות.
1983      ים; מאת פנינה בסחס ; בשיתוף עם מיקה דני ונועה לב. טדי הפקות.
1982      חיות; מאת שלמה אריאל, בשיתוף עם מיקה דני, נועה לב, עופר שלחין. טדי הפקות.
1979      The Theater of Light and Shadow, USA ;The Water Cycle.

 

*צילום תמונה עליונה: יאיר הרכבי | צילום תמונה תחתונה: גדי דגון